תוכן עניינים

פרופ' ענת אחירון

כיצד טרשת נפוצה פוגעת ביכולת הקוגניטיבית?

תפקוד קוגניטיבי מתייחס ליכולות מרובות הכוללות למידה, חשיבה, זיכרון, אוצר מילים, פתרון בעיות, קבלת החלטות, מהירות עיבוד מידע, קשב וריכוז.

בהתאמה, כדי להעריך את התפקוד הקוגניטיבי משתמשים במבחנים המאפשרים למדוד ולכמת יכולות קוגניטיביות, בתיקון לגיל הנבדק ולרמת השכלתו, כך שניתן לעקוב אחר התפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן.

כיצד לקות קוגניטיבית עלולה להשפיע?

בטרשת נפוצה תיתכן פגיעה קוגניטיבית עקב פגיעה בחומר הלבן ובמסילות המחברות ומתקשרות בין אזורי מח שונים.

לקות קוגניטיבית יכולה להביא לירידה משמעותית באיכות חייהם של המטופלים, וידוע כי ירידה קוגניטיבית עלולה להופיע בשלב מוקדם של המחלה, כאשר ישנם דיווחים על ירידה קוגניטיבית כבר עם הופעת המחלה.

שכיחות הפגיעה הקוגניטיבית בטרשת נפוצה נעה בין 20% עד 65% מהמטופלים, כאשר טווח רחב זה קשור לשונות בתתי הסוגים של המחלה, משך המחלה, והאם ניתן טיפול להורדת פעילות המחלה, כמו גם להבדלים במבחני ההערכה הקוגניטיביים.

ההשפעה של משך המחלה על תפקוד קוגניטיבי בטרשת נפוצה שנויה במחלוקת. יש מחקרים השוללים קשר בין משך המחלה לבין פגיעה קוגניטיבית בעוד שמחקרים אחרים מצביעים על תדירות גבוהה יותר של ביצועים קוגניטיביים ירודים בקרב חולים עם משך מחלה ארוך יותר.

אלה התחומים הקוגניטיביים שעלולים להיפגע

במחקר רחב שבצעה קבוצת המחקר של המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא וכלל 1,500 חולי טרשת נפוצה, הוערכו משתתפי המחקר על ידי סוללה קוגניטיבית ממוחשבת. בין השאר, נמדדו זיכרון מילולי ולא-מילולי, תפקודי ניהול, פתרון בעיות, תפיסה מרחבית חזותית, אוצר מילים, קשב וריכוז, מהירות עיבוד מידע וכישורים מוטוריים. במחקר נמצא כי ליקוי קוגניטיבי אשר הוגדר מתחת לסטיית תקן אחת עבור אוכלוסייה בריאה המותאמת לגיל ושנות השכלה, מתחיל לאחר 5 שנות מחלה.  הממצאים מדגימים ירידה משמעותית בכל התחומים הקוגניטיביים עם התקדמות המחלה לאחר 5 שנים מתחילתה.

התחומים שנפגעו בתדירות הגבוהה ביותר היו תפקודים קוגניטיביים גבוהים הכוללים את מהירות עיבוד המידע ותפקודים ניהוליים, כאשר לא היה הבדל בצורת הפגיעה בין סוגי המחלה השונים. אחוז החולים שאצלם נמצאה פגיעה קוגניטיבית מתחת לסטיית תקן אחת היה 20.9% לאחר משך מחלה של חמש שנים ו- 29.3% לאחר משך מחלה של 10 שנים, בעוד שרק ב-6.0% ו – 9.0% מהחולים עם משך מחלה של 5 ו- 10 שנים, בהתאמה, נמצאה עדות לפגיעה קוגניטיבית קשה.

הבשורה: חלון טיפולי שעשוי להפחית את הפגיעה

העובדה כי לקות קוגניטיבית הייתה משמעותית רק במהלך מחלה העולה על חמש שנים מצביעה על קיומו של חלון טיפולי מוקדם שבמהלכו טיפול בתרופות אימונומודולטוריות יכול להיות חשוב ומשמעותי לא רק להפחתת פעילות המחלה ומניעת רכישת מוגבלות נוירולוגית נוספת, אלא גם עשוי להיות כרוך בתועלת קוגניטיבית ומניעת פגיעה קוגניטיבית עתידית.

מבחינה זו, מתן טיפול אימונומודולטורי מוקדם עשוי גם למנוע ירידה קוגניטיבית.  במיוחד בהתחשב בממצאנו כי נכות נוירולוגית הייתה התורמת המשמעותית ביותר לשונות בביצועים הקוגניטיביים, ומשמע כי מטופלים עם מחלה פעילה הסובלים ממוגבלות רבה יותר יפתחו פגיעה קוגניטיבית במהלך משך מחלה קצר.

במחקר הנ"ל רוב החולים – 65.8% – נחשפו לתרופות אימונומודולטוריות שונות אך ללא הצלחה לביצוע אנליזה שתדגים השפעה ספציפית של כל טיפול על התפקוד הקוגניטיבי בגלל השונות הבין-תרופתית ושונות במשך הטיפול. עם זאת, מחקרים חדשים מצביעים כי מתן מוקדם של טיפול אימונומודולטורי לטרשת נפוצה יעיל בהפחתה של אטרופיה מוחית ובהתאמה יביא להפחתה של הפגיעה קוגניטיבית בהשוואה לחולי טרשת נפוצה שאינם מטופלים.

פרופ' ענת אחירון
מנהלת המרכז לטרשת נפוצה
תל השומר שיבא

ראש הקתדרה למחלות אוטואימוניות אוניברסיטת תל אביב. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר

James F. et al. Cognition in multiple sclerosis. Neurology .2018

Achiron A. et al. Modeling of Cognitive Impairment by Disease Duration in Multiple Sclerosis: A Cross-Sectional Study. PLOS ONE. 2020

שתפו:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב email
מייל