תוכן עניינים

פרופ' עדי וקנין

טרשת נפוצה ועייפות כרונית

לטרשת נפוצה ישנם תסמינים רבים שמשתנים מאדם לאדם. עייפות כרונית היא אחד התסמינים השכיחים ביותר של המחלה. מטופלים רבים מתלוננים על כך ומדווחים לרופאים המטפלים בהם שבשלב מסוים של היום "נגמר להם הכוח" והם מגיעים הביתה רצוצים, כך שאינם מסוגלים לתפקד יותר בבית.

עייפות כרונית היא קושי שגורם למגבלות רבות בחיי היומיום, היא משפיעה על שגרת החיים, על היכולת לעבוד, לקיים חיי משפחה וזוגיות, ולכן לעייפות כרונית ישנה השפעה משמעותית על איכות החיים.
הסובלים מטרשת נפוצה נוטים להתעייף במהירות, לעיתים גם ללא סיבה ברורה והוכחה מחקרית. עייפות כרונית לעיתים מהווה סימן לתסמין שכיח אחר – הפרעת מצב רוח, דיכאון ויכולה להצביע על חסר בוויטמינים מסוימים. בעיה נוספת שפוקדת מטופלים רבים היא הקושי להתאושש מהעייפות.

עייפות מתבטאת במספר צורות אופייניות:

  1. רצון לישון
  2. צורך בשעות שינה נוספות גם לאחר שנת לילה איכותית
  3. חוסר באנרגיה
  4. חולשה בכל הגוף

יש שמאפיינים עייפות בקרב חולי טרשת נפוצה על פי הקטגוריות הבאות: 

עייפות כרונית:

רפיון או כבדות המגבילים את הפעילות. סוג זה של עייפות נמשך למעלה משישה שבועות. 

 עייפות אקוטית:

רפיון או כבדות המגבילים את הפעילות, שנמשכים או החמירו במהלך ששת השבועות האחרונים.

 עייפות ראשונית:

מתייחסת לשינויים גופניים הקשורים לפגיעות במערכת העצבים המרכזית. 

 עייפות שניונית:

זו נגרמת בגלל תסמינים שונים של המחלה, כגון פגיעה בדרכי השתן שגורמת להתעוררות תכופה במהלך הלילה, הפרעות שינה, דיכאון וכדומה.

עייפות מוטורית:

חולשת שרירים שמשפיעה על פעילויות שונות, כמו גם על כושר הדיבור. 

עייפות קוגניטיבית:

פוגעת ביכולת המחשבה והקואורדינציה, בריכוז ובזיכרון. 

 

עייפות כרונית מתרחשת במרבית ימי השבוע, לעתים כבר בתחילת היום, אך היא מורגשת בפרט בשעות הערב. אם וכאשר חום הגוף עולה, תחושת העייפות גדולה יותר. כשחום הגוף עולה ישנם  תסמינים נוספים העלולים להציק, מלבד תחושת עייפות, כגון הפרעה בתחושה, חולשה בגפיים, פגיעה בראייה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, וחוסר יציבות – שיכולים להגביר את הסבל מתסמינים אחרים. 

עייפות כרונית מושפעת גם מהטמפרטורה החיצונית, כלומר שהיא צפויה להתגבר גם בימים חמים. 

תופעה נוספת שנקשרת לעתים לעייפות כרונית היא רעידות בגוף. רעידות אינן תסמין שכיח של טרשת נפוצה, אך ישנם מטופלים שעלולים לסבול מכך לעתים תכופות. רעידות מוגדרות כתנועה לא רצונית ולא נשלטת, שחוזרת על עצמה (רפטטיבית). הרעד יכול להיות משני, כלומר להיגרם כתוצאה מממספר גורמים: חולשה, דלקת מוחית המערבת אזורים במוח שגורמים לרעד, כגון אזור המוחון ועוד. כמו כן, כאמור, לעתים הרעידות מתגברות במצבים של עייפות, כמו גם במצבי לחץ וחרדה. 

הרעידות עלולות להגביל מאד את התפקוד שכן לרוב הן מופיעות במהלך פעילות כלשהי ונדיר שיופיעו בעת מנוחה.

מה כדאי לספר לרופא על עייפות כרונית?

הופעת עייפות כרונית היא בעלת משמעות רבה ועל כן חשוב מאד לציין זאת בפני הצוות המטפל. כיום ישנה עלייה במודעות לתסמיני עייפות וחולשה, אולם, מטופלים רבים עדיין נוטים להתעלם מן התסמין השכיח הזה או נוטים שלא לספר על כך.  

במקרים מסויימים עייפות כרונית מסמלת פעילות דלקתית חדשה או מתמשכת במערכת העצבים ועשויה לכוון את הרופא לחפש תסמינים וסימנים נוספים על מנת לבצע אבחון של המחלה. 

כיצד מטפלים בעייפות כרונית?

הטיפול בעייפות הינו משולב. בשלב הראשון, ההמלצה היא לאבחן האם הטיפול התרופתי אכן יעיל. בשלב הבא, ההמלצה היא לפנות לאבחון פסיכולוגי  –  זאת על מנת לשלול הפרעות כלשהן במצב רוח, או הפרעה קוגניטיבית שניתן לפרש כעייפות כרונית .

כדאי לנסות: 

ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה: מטפלים בריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה יוכלו לסייע במציאת דרכים כיצד לבצע משימות יומיומיות באופן ש"יחסוך" אנרגיה

פסיכולוגיה: אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש יסייעו במציאת אסטרטגיות, כגון ניהול מתח, תרגול שיטות להרפיה, חברות בקבוצת תמיכה או טיפול פסיכותרפי.

פרופ' עדי וקנין-דמבינסקי היא נוירולוגית בכירה, מומחית בנוירואימונולוגיה, המרכז לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי הדסה 

שתפו:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב email
מייל